מהי עקירה כירורגית ומתי אנו נזדקק לה?

עקירה כירורגית היא עקירה שנעשית בדרך כלל בהרדמה כללית ולעתים בהרדמה מקומית. בשונה מעקירת שן רגילה, זו עקירה שנעשית בניסור ולא בשליפה. מגרדים את השן, הופכים אותה לנסורת ותופרים בסיום התהליך. מתי זה חייב להתבצע, ואין מנוס משיטה זו?

עקירת שן עם שורשים עקומים

לעתים, יימצא כי שורשים של שן המיועדת לעקירה מאד עקומים, ונוטים כמעט להיות אופקיים. במקרה כזה כמובן שהפיזיקה לא מאפשרת את שליפתם, ויש לפעול לניסור השן הבעייתית. בתחום עקירת השיניים, מספיק שהעיקום של השורש הוא עיקום קל היוצר הרחבה לכיוון השיניים הסמוכות בשביל שהעקירה תהיה כירורגית. שורשים כאלו חייבים לעקור כך על מנת שלא ייגרם נזק לשיניים הבריאות הסמוכות.

עקירת שן עודפת

תופעה שקוראת בעיקר אצל ילדים: שן מספר 29 (לא כולל שיני בינה) צומחת, לרוב במנשך העליון הקדמי. שן כזו עשויה למחוץ שיניים אחרות והיא ממש מסוכנת להשארה בפה כשהיא שלמה. אם גיליתם אצל הילד שלכם באמצעות הביקורת התקופתית שיש לו שן עודפת, יש לפעול באופן מידי להוצאתה בניתוח כירורגי. במקרה כזה, הילד מוכנס להרדמה כללית או מקומית על פי שיקול דעתו של הרופא המנתח, ומתבצעת עקירה כירורגית באמצעות ניסור השן.

גמר ניתוח עקירה כירורגית

בגמר הטיפול מחלט הרופא באופן מוחלט את המקום העקור משיירי נסורת העצם שנוסרה, ותופר את פצעי הפתיחה. הפציינט משתחרר לביתו כשהוא עם כאב שיניים בסף גבוה, אשר צפוי להימשך כשבוע ימים. לאחריהם, גם החייך תיראה כשהיא בשלבי איחוי מתקדמים.

עקירה כירורגית ושכיחות באוכלוסייה

בגדול, רופאי שיניים נוטים לא לשלוח לעקירות כירורגיות שלא לצורך. השליחה לשם צריכה להיות הקצה האחרון, שממנו לא ניתן להתקדם כלל: או שן עם שורשים שלא ניתנים לעקירה פיזית או שן עודפת בהתהוות, שהשארתה בפה שלמה וצומחת עד הסוף תסכן את היתר. בכל מקרה אחר, יעשה הרופא מאמץ עליון לפתור את הבעיה בעקירה רגילה. בעקירה כירורגית נדרש המטופל לחתום על הצהרה שהוא עשוי לאבד את המיתר העצבי שאחראי על חוש הטעם, ולכן זה מרתיע מאד המון פציינטים. יחד עם זאת, במצבי קצה אין פתרונות אחרים לפי שעה. עקירה זו היא תהליך מידי כמו עקירה שאינה כירורגית ונעשית במפגש אחד עם הרופא הכירורג. הטראומה של הפצעים זהה לזו של עקירה רגילה ברוב המקרים. מה ששונה היא שיטת היישום, שכוללת טיפולים פולשניים עם תופעות לוואי אפשריות.