כך תתכונן נכון לעקירה כירורגית ותעבור אותה בקלות

עקירות שיניים הן בין ההליכים הנפוצים ביותר ברפואת השיניים, אך לא תמיד ניתן להוציא שן בצורה פשוטה. כאשר מדובר בשן כלואה, שן שבורה מתחת לקו החניכיים, או כאשר מבנה השן או הסביבה האנטומית שלה מסובכים – נדרש טיפול מתקדם יותר: עקירה כירורגית.

מהי עקירה כירורגית?

עקירה כירורגית היא הליך דנטלי שבו השן מוסרת באמצעות ניתוח קטן. ההליך כולל לרוב חיתוך של החניכיים ולעיתים גם הסרה של עצם הלסת סביב השן, כדי לאפשר גישה אליה ולהוציאה בשלמותה. עקירה כירורגית מבוצעת לרוב תחת הרדמה מקומית ולעיתים בשילוב טשטוש או הרדמה מלאה – בהתאם למורכבות המקרה וחרדת המטופל.

מתי צריך לעבור עקירה כירורגית?

ישנם מספר מצבים בהם הרופא ימליץ על עקירה כירורגית במקום עקירה רגילה:

1. שן כלואה – כאשר שן – בדרך כלל שן בינה – אינה בוקעת מהחניכיים ונשארת "תקועה" בלסת. לעיתים השן הכלואה לוחצת על שיניים סמוכות, יוצרת כאבים או זיהומים ודורשת עקירה.

2. שבר שן תת-חניכי – אם שן נשברה מתחת לקו החניכיים, אי אפשר לתפוס אותה עם מכשירי עקירה רגילים. במקרה כזה, נדרש חשיפת שאריות השן באמצעות חיתוך החניכיים ולעיתים גם קידוח בעצם הלסת.

3. שן עם שורשים מפוצלים או עקומים – שורשים מעוקלים או מרובים מקשים על שליפה רגילה ודורשים פירוק השן למספר חלקים לפני ההוצאה.

4. טיפול שורש שנכשל – כאשר טיפול שורש לא צלח, ולעיתים השן אינה ניתנת לשיקום נוסף, עקירה כירורגית עשויה להיות הפתרון היחיד.

5. הכנה לטיפול אורתודונטי – לעיתים, כדי לאפשר יישור שיניים נכון, יש לעקור שיניים מסוימות – במיוחד אם הן כלואות או לא נגישות.

איך מתבצעת עקירה כירורגית?

ההליך מתבצע לרוב במרפאת שיניים כירורגית או אצל מומחה פה ולסת, וכולל מספר שלבים:

שלב 1 – אבחון ותכנון

הכנת צילומי שיניים (CT או פנורמי) לאבחון מדויק של מיקום השן, מבנה השורשים ומידת הקושי של ההליך.

שלב 2 – הרדמה

הזרקה של חומר הרדמה מקומית לאזור העקירה. במידת הצורך, ניתן גם טשטוש או הרדמה מלאה.

שלב 3 – חשיפת השן

הרופא מבצע חתך בחניכיים וחושף את השן. אם השן כלואה, יש להסיר חלק מהעצם שמכסה אותה.

שלב 4 – פירוק השן

לעיתים השן תחולק לחלקים קטנים כדי להוציא אותה בקלות, במיוחד כשמדובר בשן עם שורשים רבים או בצורת "וו".

שלב 5 – ניקוי וסגירה

לאחר הסרת השן, המקום ינוקה היטב משאריות רקמה נגועה. לבסוף, האזור ייתפר בתפרים נמסים או רגילים.

ההבדל בין עקירה רגילה לעקירה כירורגית

הכנה לעקירה כירורגית

לפני ההליך, חשוב להכין את הגוף והנפש:

• עדכון רפואי: יש ליידע את הרופא על מחלות רקע, תרופות (בעיקר מדללי דם), רגישויות ואלרגיות.

   

• צום במידת הצורך: אם מבוצעת הרדמה מלאה או טשטוש, יש לצום מספר שעות מראש.

   

• ליווי: כדאי להגיע עם מלווה שיכול לעזור לאחר ההליך.

   

• הנחיות כתובות: הקפידו לקרוא את ההנחיות של המרפאה מראש.

תופעות לוואי וסיבוכים אפשריים

כמו כל הליך רפואי, גם בעקירה כירורגית עלולים להופיע סיבוכים:

• נפיחות: תגובה טבעית של הגוף. נרגעת תוך יומיים–שלושה.

   

• כאב: ניתן לשיכוך בעזרת משככי כאבים רגילים (בהתאם להנחיית הרופא).

   

• דימום קל: ייתכן ביממה הראשונה.

   

• זיהום: נדיר אך אפשרי. ניתן למניעה בעזרת אנטיביוטיקה ושטיפות פה.

   

• פגיעה בעצבים: במקרים נדירים (לרוב בשיניים טוחנות תחתונות)

מהלך ההחלמה אחרי עקירה כירורגית

24 השעות הראשונות:

• מנוחה מלאה והימנעות מפעילות גופנית.

   

• קירור האזור עם קומפרסים קרים להפחתת הנפיחות.

   

• הימנעות משתיית נוזלים חמים או מאכלים קשים.

   

• איסור על שטיפת הפה או יריקה – כדי לא להפריע לקריש הדם להיווצר.

בימים שלאחר מכן:

• שטיפות פה במי מלח או חומר אנטיספטי (לפי הוראת הרופא).

   

• תזונה רכה בלבד.

   

• מעקב רפואי לפי צורך – ובמידת הצורך הסרת תפרים.

למה חשוב לא להזניח ולהתייעץ?

עקירה כירורגית אולי נשמעת מרתיעה – אך מדובר בהליך שגרתי, בטוח ויעיל כאשר הוא מתבצע בידי איש מקצוע מיומן. ההצלחה של הטיפול וההחלמה תלויים גם במידת שיתוף הפעולה של המטופל – לפני, במהלך ואחרי ההליך.

בכל מקרה של כאב, נפיחות, חור סמוי בשן או שן בינה שלא בקעה – מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ולקבל אבחון מדויק. ככל שמקדימים לאבחן – כך ניתן למנוע סיבוכים מיותרים.